קורס: סוגיות בלקויות למידה שם המורה: פרופ' לאה קוזמינסקי
מסלול: חינוך מיוחד, ג שנה"ל: תשס"ט
מטרות
1. להכיר ולדון בגישות העוסקות בדרכי הוראה/למידה לתלמידים בעלי לקויות למידה.
2. להכיר ולהפעיל אסטרטגיות למידה/הוראה מגוונות ולהתאימם לתלמיד ולתוכן הלימוד.
3. להכיר ולהפעיל דרכים לשיפור המוטיבציה הלימודים אצל תלמידים עם לקויות למידה.
4. ללמוד להנחות תלמיד/ים עם לקויות למידה בסינגור עצמי
תכנים
1. עקרונות כלליים בטיפול בתלמידים בעלי לקויות למידה
2. שימוש באסטרטגיות למידה/הוראה הנעזרות במארגנים גרפיים
3. ביסוס הבנת הנקרא באמצעות גישת ההוראה ההדדית
4. שיפור מוטיבציה ע"י שינוי ייחוסים סיבתיים: תאורית הייחוס הסיבתי (Attribution Theory), אמונות מורים, משוב חינוכי ייחוסי, דיאלוג ייחוסי, אירועים היפותטיים.
5. הכוונה עצמית ותוכנית הנחיה לסינגור עצמי
דרכי הוראה (ראו גם פירוט ברציונל לקורס)
1. הרצאות/מודל המורה.
2. הוראת עמיתים להדגמת דרכי הוראה ואסטרטגיות הוראה/למידה מגוונות.
3. למידה שיתופית בקבוצות קטנות.
4. צפייה רפלקטיבית בתיעוד וידאו של יישומי אסטרטגיות למידה עם תלמידים עם לקויות למידה.
חובות הסטודנטים
1. השתתפות פעילה, שיתוף עמיתים, קריאת חומר ביבליוגרפי
2. יצירת תיק עבודות המדגים יישומים הוראתיים- טיפוליים של אסטרטגיות הוראה/למידה, דרכים לשיפור מוטיבציה ותהליך הפעלת סינגור עצמי.
דרכי הערכה
ההערכה תעשה על בסיס תיק עבודות רפלקטיבי שירכיב כל סטודנט במהלך שנת הלימודים.
התיק יכלול שלושה מדורים:
א. יישום של לפחות חמש אסטרטגיות הוראה/למידה. התיק יכלול גם נימוקים לבחירת האסטרטגיות המודגמות, הרהורים על איכותם והצעות לשינויים/שיפורים. הערכת תיק העבודות תתבסס על הנקודות הבאות:
(1) הנמקה מפורטת מדוע נבחרה האסטרטגיה המסוימת כדי לקדם את הלמידה
(2) תאור יישום האסטרטגיה, תוך התאמתה לצרכים הספציפיים של תלמידי הכיתה
(3) מודעות ליתרונות ולקשיים שבשימוש באסטרטגיה
(4) הצעות לשינויים באסטרטגיה בעקבות השימוש בה
ב. תעוד התהליך של הדרכת תלמיד עם לקות למידה להפעיל סינגור עצמי
ג. יישום צעדים לשיפור מוטיבציה לימודית: משוב חינוכי, דף דו שיח, סיטואציה היפותטית.
ביבליוגרפיה
1. בן דרור, א' ושני, מ' (2002). תהליך האיבחון של דיסלקסיה התפתחותית בשפה העברית: היבטים תיאורטיים ויישומיים והצגת מקרה. פרספקטיבה, 23, 69-80.
2. ברקלי, ר' (1997). לשלוט ב ADHD. גלילה - הוצאה לאור.
3. היימן, ט' (1999). ליקויי למידה: מדריך למידה ומקראה א, האוניברסיטה הפתוחה.
4. מנור, א' וטיאנו (2001). לחיות עם הפרעת קשב וריכוז. דיונון.
5. עינת, ע' (2000) מפתח לדלת נעולה. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
6. קוזמינסקי, ל' (1994), ולא הכל הוא עניין של איחזור: על קשיי שיום של ילדים לקויי שפה-למידה, דש - דיבור שמיעה, 17, עמודים 3-12.
7. קוזמינסקי, ל' (2004). מדברים בעד עצמם: סינגור עצמי של לומדים עם לקויות למידה. תל אביב: מכון מופ"ת והוצאת יסוד.
8. קוזמינסקי,ל. (2005). תכנית מס"ע: סינגור עצמי של תלמידים עם לקויות למידה. סחי"ש, 20(2), 5-16.
8. Fuchs, D., Mock, D., Morgan, P. L., & Young, C. L. (2003). Responsiveness-to-intervention: Definitions, evidence, and implications for the learning disabilities construct. Learning Disabilities Research and Practice, 18, 157-171.
9. Kozminsky, E. & Kozminsky, L. (2002). The Dialougue Page: Attributional Dialouge for improving Learning Motivation. Intervention in School and Clinic 38(2), 88-95.
10. Kozminsky, E., & Kozminsky, L. ( 2003). Improving motivation through dialogue. Educational Leadership,61(1), 50-54.
11. Lyon, G. R., Fletcher, J. M., Shaywitz, S. E., Shaywitz, B. A., Torgesen, J. K., Wood, F. B., et al. (2001). Rethinking learning disabilities. Washington, DC: Thomas Fordham Foundation. Available:
http://www.edexcellence.net/library/special_ed/index.html12. Tur-Kaspa, H. (2002). Social cognition in learning disabilities. In B. Wong and M. Donahue (Eds.), The social dimensions of learning disabilities: Essays in honor of Tanis Bryan. Mahawah, NJ: Erlbaum.
13. Vaughn, S. & Fuchs, L. S. (2003). Redefining learning disabilities as inadequate response to instruction: The promise and potential problems. Learning Disabilities Research and Practice, 18, 137-146.
14. Wong, Y.L.B., Graham, L., Hoskyn, M., & Berman, J. (2008).The ABC's of learning disabilities. San Fransisco: Elsevier.
רשימה מומלצת של אתרים ופורומים באינטרנט העוסקים בלקויות למידה
http://www.ldonline.org/http://www.nimh.nih.gov/publicat/learndis.htmhttp://www.bild.org.uk/http://www.ldac-taac.ca/http://www.thegrid.net/dakaiser/today/ld.htmhttp://www.dys-add.com/define.htmlhttp://members.aol.com/saveonestarfishhttp://www.about.com/health/addhttp://www.muskingum.edu/~cal/database/genpurpose.htmlhttp://www.ldresources.com/education/index.htmlhttp://www.awesomelibrary.org/http://surrealtech.com/addvantages/ss.htmlhttp://www.lemida.org.il/in-map.htmlhttp://www.mahmad.co.il/http://www.education.gov.il/shefiסוגיות בלקויות למידה
שנה ג', המסלול לחינוך מיוחד
פרופ' לאה קוזמינסקי
הרציונל לקורס סוגיות בלקויות למידה:תכנים ומבנה
הקורס "סוגיות בלקויות למידה" הוא קורס הנשען על הידע התאורטי-מחקרי על לקויות למידה, אך מבקש לבנות יחד אתכם ידע חדש המתבסס על ההתנסות שלכם בשדה. כלומר: כל מה שתלמדו בקורס תתבקשו ליישם, בצורה מתמשכת ובמהלך כל השנה, בתוך כיתת ההתנסות שלכן. מידי שבוע תחזרו אל הקורס שלנו עם הדים ותוצרי ההתנסות, כדי להתחלק בהם איתנו בכיתה, לחשוב ביחד על היישום שחוויתן ולהרחיב על הבסיס שלו את הידע שלכן. זהו בעצם קורס הפונה כל הזמן אל השדה וניזון מן השדה.
תכני הקורס מושתתים על כמה מההבנות והאמונות שלי בתחום ההוראה/ למידה לתלמידים עם לקויות למידה. מכיוון שלדעתי אלו מהווים עקרונות כלליים ללמידה/הוראה טובה, אנסה במהלך ההוראה שלי בקורס להיות "נאה דורש ונאה מקיים" וליישם אותם בפועל במהלך כל המפגשים אתכם.
הנה פירוט של ההבנות והאמונות האלו:
1. הוראה גלויה: אנשים בכלל, ותלמידים בעלי לקויות למידה בפרט, לומדים טוב יותר כאשר ההוראה היא גלויה (explicit) לפניהם. כלומר, כל מרכיבי החומר הלימודי, מטרותיו ודרכי ההוראה צריכים להיות מוצגים לפני הלומדים בצורה גלויה ומפורשת. לכן, בקורס "סוגיות בלקויות למידה" נלמד כיצד להציג לפני התלמידים את תוכנית הלימוד, להמליל בקול את השיקולים שלנו בבחירת הנושא, החומרים, דרך ההצגה והסדר של תכני הלימוד. לעיתים קרובות נרשום על הלוח את תוכנית הפעילויות בשעור, ונחזור לתוכנית שהוצגה עם סיומו של כל שלב בה. ההוראה הגלויה הזו מאפשרת לתלמידים בעלי לקויות למידה, המתקשים להיות גמישים ולעבור מפעילות לפעילות, להכין את עצמם מנטלית לשינויים שבשעור, מה שיפחית את נוקשותם. גם כשאתם תציגו בקורס יישומים שלכם מהשדה, תתבקשו לעשות זאת בעזרת הוראה גלויה.
2. טרנספר מכוון ומודרך: תלמידים בעלי לקויות למידה צריכים ללמוד בצורה מפורשת לעשות טרנספר, כי הם מתקשים להעביר את מה שנלמד בשעור לתחומי חיים וללמידה בית ספרית אחרת. לכן נלמד איך להנחות אותם בצורה ישירה היכן ומתי הם יכולים להעביר את המידע הספציפי שרכשו בשעור גם לתחומים אחרים. כשאתם תציגו בקורס את היישומים שלהם תתבקשו לדווח על המסגרות הלימודיות והתכנים שניתן להעביר אליהם את החומר הנלמד.
3. אסטרטגיות למידה: אסטרטגיות למידה הן טכניקות, עקרונות או כללים, המקלים על הרכישה, ההפעלה, האינטגרציה, האחסון והשליפה של מידע על פני מצבים שונים ומסגרות שונות. הוראה המתמקדת בהקניית אסטרטגיות למידה ללומדים הוכחה כשיטת הוראה/למידה יעילה. המחקר מצביע בעיקר על החשיבות של מקדמי ארגון גרפיים (טבלה, מפה מושגית, תרשים זרימה וכדומה) עבור תלמידים עם לקויות למידה, לכן נתמקד באלו. אנחנו נלמד בקורס זה להשתמש בעצמנו באסטרטגיות למידה וניישם אותן בהוראה לתלמידים בעלי לקויות למידה שונות, בגילאים שונים ובתחומי לימוד מגוונים. כדי להיות יעילים "נגלה" לתלמידים את שיקולינו בבחירת אסטרטגיית לימוד מסוימת ללמידה/ הוראה של נושא מסוים, ונחצין את השימוש הגלוי שלנו בהן. כשהתלמידים יבינו את הרציונל שמאחורי השימוש באסטרטגיה ויתנסו בכך שהאסטרטגיה מקדמת את הצלחתם הלימודים, תגבר גם המוטיבציה שלהם להתנסות בה ולהפוך אותה לשלהם.
הוראת אסטרטגיות למידה לתלמידים שלכם תאפשר להם להיות מעורבים באופן פעיל בתהליך הלמידה, לבחור, לקחת אחריות ולהפוך ללומדים עצמאיים. אנחנו נלמד ליישם מגוון רחב של אסטרטגיות למידה, כגון: סעור מוחין וארגונו, סעור מוחין מונחה, דרוג ידע, טבלת ניבוי, י.ר.ה., שיפוע סמנטי, אפיונים סמנטיים, אסטרטגיה לפתרון בעיות (ideal), מילת מפתח, מפת מושג ועוד.
מחקר העוסק באפיונים האישיותיים של תלמידים בעלי לקויות למידה מראה על הנטיה שלהם להתנהגות יותר אימפולסיבית ביחס לתלמידים היותר משיגים. האסטרטגיות שאנחנו נלמד ושנלמד את התלמידים דורשות מהלומד ניתוח מעמיק יותר של מרכיבי הבעיה (כמו: מה אני לא מבין ושדורש הבהרה). לדעתי, סוג כזה של פעילות יפחית אימפולסיביות וידרבן רפלקטיביות. במהלך הקורס תוכלו לדווח גם על "שימושים אישיים" שאתם עושים באסטרטגיות הנלמדות (וכמובן באסטרטגיות אישיות אחרות שלכם) לקידום הלמידה שלכם.
4. מודל ללמידה: אנחנו משמשים לתלמידים שלנו מודלים ללמידה. לכן, נלמד להשתמש באמצעים של המללת חשיבה ועשיה, כדי להדגים לפני התלמידים את התהליכים שאנחנו מתנסים בהם כלומדים. אנחנו נפתח בעצם לפניהם את "הקופסא השחורה" של מוחנו, כדי שייחשפו לשיקולי הדעת, ההתלבטויות וההשערות שאנו בונים במהלך פתרון בעיה והם יווכחו שלמידה וחשיבה הם פעולות אפשריות. נחשוף לפניהם לבטי למידה ופתרון בעיות אישיים שלנו ו"נוליך" אותם יחד איתנו בשלבים של ההתלבטות והבחירה. במהלך הקורס גם אתם תוזמנו לפתוח לפנינו את "הקופסא השחורה" האישית שלהם ולשתף אותנו בתהליכי רפלקציה אישיים שאתם עושים בנוגע להתפתחות המקצועית שלכם כמורים לעתיד.
5. למידה עצמאית: תלמידים בעלי לקויות למידה חווים כשלונות לימודיים רבים, העלולים להוביל חלק מהם להתנהגות פסיבית ולהתנהגות של חוסר אונים נלמד. אנחנו נרצה לעודד במכוון את התלמידים ללמידה עצמאית, לוויסות עצמי של הלמידה ולבקרה עצמית של תהליך הלמידה בעזרת רפלקציות בעל-פה ובכתב. התנסויות חוזרות של הצלחה, עם מתן פיגומים מתאימים בשלבי הלימוד השונים יאפשרו להם לחוות הצלחה. אנחנו נלמד איך לבחור בפיגומים המתאימים, איך לעזור להם במינימום הנדרש ולאפשר להם מכסימום של בחירה אישית, תחושת בטחון ולמידה עצמאית. במהלך הקורס תוכלו גם אתם לחשוף בפנינו את ההתפתחות שלכם לקראת למידה עצמאית של תכני הקורס.
6. למידה שיתופית: המחקר על מוטיבציה פנימית ללמידה מלמד שמסגרות לימוד תחרותיות הן הרסניות עבור תלמידים בעלי לקויות למידה. דווקא למידה שיתופית בקבוצות קטנות והוראת עמיתים , תוך עידוד והנחיית התלמידים ללמד זה את זה (הוראה הדדית) מגבירה את ההערכה העצמית שלהם ומשפרת את העמדות שלהם כלפי בית הספר. אנחנו נתנסה בהוראה הדדית בינינו, כלומדים בקורס, ותיישמו זאת גם בתוך כיתות ההתנסות שלכם. בהוראה הדדית אין מקום לתחרות בין התלמידים, והם אמונים על שיתוף פעולה ותמיכה הדדית. שינוי זה מלמידה תחרותית ללמידה שיתופית משנה גם את האוריינטציה המוטיבציונית שלהם, וכך: מופחתת אוריינטצית האגו שבה הילד משווה את עצמו לאחרים ועשוי להרגיש מצליח רק כשהוא מקבל ציון גבוה יותר משאר התלמידים. במקביל להפחתת ההתמקדות באגו מתחזקת אוריינטצית המטלה, ובה התלמיד מעמיד את עצמו ביחס לעצמו: הוא מרגיש מצליח, כאשר הבין משהו שמקודם התקשה להבינו. אני מודעת לקשיים בהנהגת למידה שיתופית עם תלמידים בעלי לקויות למידה, אבל אני מקווה שנפתח יחד דרכי הוראה שיתאימו לתלמידים שלכם ויאפשרו לכם להתנסות ולהגביר את האמון שלכם בדרך למידה כזו. במהלך הקורס גם אתם תשמשו מורים לחבריכם. אני מאמינה שכך יעלה הבטחון העצמי שלכם ותגבר האחריות שלכם לתהליך הלמידה.
7. שיפור המוטיבציה הלימודית: אנחנו נלמד ונתנסה בדרכים לשיפור המוטיבציה הלימודית של התלמידים והפיכתם ללומדים הרואים את עצמם אחראים בפועל להישגיהם. נעזר במסגרת התאורטית שמציעה לנו תאורית הייחוס הסיבתי של ווינר, ויחד נתרגם אותם לפעילויות שתיישמו בכיתות ההתנסות שלכם. תאורית הייחוס הסיבתי טוענת, שבמצבי הצלחה וכשלון נוטים בני האדם לנתח לעצמם מה היו הגורמים שהביאו אותם לתוצאות אלו של הצלחה או כשלון. ניתוח כזה משקף את התפיסות והאמונות של האדם, ולאו דווקא את המציאות האובייקטיבית עצמה, לגבי המקורות להצלחה ולכישלון. היחוסים הסיבתיים האלה, כלומר, למה שאנחנו מייחסים את האחריות להצלחות ולכשלונות שלנו, ישפיעו על התפיסה העצמית שלנו, על הציפיות שלנו לגבי תוצאות של אירועים שיקרו בעתיד, על תחושת היכולת שלנו להשפיע על אירועים אלו ועל המוטיבציה הלימודית שלנו, אותו כוח שידרבן אותנו ללמידה ולהישגים. תאורית הייחוס הסיבתי טוענת, שכדי שנוכל לחיות בעולם, שהאירועים בו ניתנים לחיזוי ואף לשליטה , אנחנו מחפשים בהתמדה הסברים להצלחות ולכשלונות שלנו. וכך, אם נדע מדוע אנחנו מצליחים ומה גורם לכשלון שלנו, נוכל לשחזר בעתיד את ההצלחה ואף להמנע מהכישלון.
לדעתי, הבנת תאורית הייחוס הסיבתי חשובה לנו בעבודה עם תלמידים בעלי לקויות למידה. ישום מוצלח של דרכי טיפול מותנה גם בתאוריה האישית שלנו כמורים וגם בתאוריות של התלמידים עצמם לגבי הסיבות להצלחות ולכשלונות הלימודיים שלהם. אנחנו נחשוף במהלך הקורס את האמונות שלנו לגבי גורמי הצלחה וכשלון לימודיים וננסה לכוון את עצמנו להאמין כי בכוחנו ובכוחם של תלמידינו לשנות את דגמי הכשלון ולבסס את דגמי ההצלחה שלנו/שלהם.
פרופ' לאה קוזמינסקי
סוגיות בלקויות למידה
חינוך מיוחד ג'
הנחיות לתיק עבודות רפלקטיבי
התיק יכלול שלושה מדורים:
א. אסטרטגיות למידה
יש ליישם לפחות חמש אסטרטגיות הוראה/למידה שלמדנו בכיתה. היישום יהיה בכיתת ההתנסות ברמה כיתתית/קבוצתית או פרטנית. לאלה שלא מיישמות בכיתת ההתנסות, ניתן ליישם גם באופן פרטני עם לומד (תלמיד או סטודנט) עם לקויות למידה.
בהצגת היישום של כל אסטרטגיה יש לכלול את הרקע של הכיתה/התלמיד, נושא השיעור, דרך היישום (מעין מערך שיעור קצר), תגובות תלמידים (לצרף דפי עבודה), וכן את הנימוקים לבחירת האסטרטגיה המודגמת, הרהורים על איכות היישום והצעות לשינויים/שיפורים.
הערכת מדור האסטרטגיות יתבסס על הנקודות הבאות:
(1) הנמקה מפורטת מדוע נבחרה האסטרטגיה המסוימת כדי לקדם את הלמידה
(2) תאור יישום האסטרטגיה, תוך התאמתה לצרכים הספציפיים של תלמידי הכיתה
(3) מודעות ליתרונות ולקשיים שבשימוש באסטרטגיה
(4) הצעות לשינויים באסטרטגיה בעקבות השימוש בה
ב. סינגור עצמי
יש להפעיל הנחייה מלאה של סינגור עצמי לתלמיד/סטודנט/קבוצה או כיתה. בתיק יש לכלול תיעוד מפורט של תהליך ההנחיה, כולל: מהלך כל מפגש, ההנחיות שניתנו, דפי עבודה, תגובות תלמיד. חשוב להוסיף חומרים מקוריים, המתעדים את מהלך ההנחייה כולל דפי העבודה שהתלמיד מלא.
ג. מוטיבציה לימודית
יש להפעיל ולתעד 3 מרכיבים מהתוכנית לשיפור מוטיבציה לימודית:
1. משוב חינוכי: לתעד משוב שלך או של המורה המאמנת לתלמיד. לנתח את המשוב על פי מרכיבי המשוב החינוכי, להבהיר מה קיים ומה חסר במשוב, לנסח מחדש את המשוב כך שיתאים לכללי המשוב החינוכי.
2. דף דו שיח: להעביר לפחות דף דו-שיח אחד עם תלמיד/קבוצה/כיתה. לצרף את הדף המלא, הכולל את דברי התלמיד ותגובות המורה (התגובות שלך). לכלול רקע על התלמיד/הכיתה, האם הדף התאים לצרכי התלמיד, האם נאלצת לערוך בו שינויים כדי להתאימו לתלמיד. לשים לב שתגובת המורה (התגובה שלך) תתאים לכללי המשוב החינוכי.
3. סיטואציה היפותטית: לכתוב סיטואציה היפותטית, שיכולה לשמש בסיס לדיון על ייחוסים סיבתיים פנימיים-נשלטים. להפעיל דיון בכיתה על הסיטואציה ולתעד את הדיון. לבקר את מקומך כמנחת הדיון: מה היית משנה/משפרת?